#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עב. 1 ישראל שלוה מהגוי וגוי שלוה מישראל ונתגייר האם גובה את הריבית [וכיצד הלכה]?	"ישראל שלוה מהגוי - אם זקפן במלוה קודם שנתגייר גובה ואם לאו אינו אינו גובה.<p dir=""rtl"">גוי מישראל - לת&quot;ק כנ&quot;ל, ר' יוסי אומר לעולם גובה את הריבית, הסביר רבא טעמו שלא יאמרו מפני מעותיו נתגייר. אמר רבא אמר רב חסדא אמר רב הונא הלכה כרבי יוסי<b>.</b></p><p dir=""rtl"">[בתוספתא (פ&quot;ה ה&quot;ט) דעת ר&quot;מ שבין זקפן במלוה קודם שהתגייר בין אחר שהתגייר, גובה הקרן ולא הריבית. ור&quot;י אומר גוי מישראל כר&quot;מ שאינו גובה הרבית וישראל מגוי זקפן עד שלא נתגייר גובה את הריבית (שלא יחזור לסורו). אם זקפן משנתגייר אינו גובה את הרבית. וכן נראה דעת הירושלמי וע&quot;ש דעה נוספת של בר קפרא שגובה הקרן והרבית (מוסיף על ר&quot;י שאפי' זקפן אחר שהתגייר)]</p>"	בבא מציעא עב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עב. 2 שטר שיש בו ריבית האם קונסים אותו שלא יגבה גם את הקרן או לא?<p dir=""rtl"">שטר מוקדם האם פסול לגמרי או שיכול לגבות בו מזמן שני ומדוע?</p>"	"לר&quot;מ אינו גובה לא את הקרן ולא את הריבית דקנסינן התירא משום איסורא. חכמים לא קונסים התירא משום איסורא ולכן גובה את הקרן ולא את הריבית.<p dir=""rtl"">שטר מוקדם איתא במשנה שפסול לגמרי, ר&quot;ל אומר שה&quot;נ זה רק לר&quot;מ אבל לחכמים יהיה כשר ויגבה מזמן שני, ור' יוחנן אומר שכאן חכמים יודו גזירה שמא יגבה מזמן ראשון.</p>"	בבא מציעא עב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עב. 3 שטר שלא ניתן להכתב (כגון שמכר במכר שלא חל) האם זה מלוה בשטר או בע&quot;פ?	"הסתפקה הגמרא ולא נפשט.<p dir=""rtl"">[אביי רצה להביא ראיה ממודה בשטר שכתבו דלרשב&quot;ג גובה מנכסים משועבדים, וגם במכר הרי מודה באחריות. ודחה רבא ששם ניתן להכתב.]</p><p dir=""rtl"">רבינא רצה להוכיח משטר מוקדם, שאמר ר' יוחנן שפסול גזירה שמא יגבה מזמן ראשון, ואף שלא ניתן להכתב היו גובים. וא&quot;ל מרימר שמזמן שני כן ניתן להכתב.</p><p dir=""rtl"">אין להוכיח מגוזל שדה ומכרה לאחר שגובה הקרן מנכסים משועבדים, ששם למ&quot;ד ניחא ליה שלא יקראו לו גזלן ולמ&quot;ד ניחא ליה דליקום בהימנותא מפיס למרא ומוקים לשטרא.</p>"	בבא מציעא עב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עב: 1 'אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער יצא השער פוסקין ואע''פ שאין לזה יש לזה' על איזה שער פוסקין?	ר' יוחנן אמר שאין פוסקים על שער שבשוק דהינו שוק של עירות שלא קבוע, אבל בדורומוס (איטליז רב וגדול) פוסקים, וק&quot;ו שפוסקים בחיטי דאכלבי וארבי דמשוך תרעיה טפי. לעיל סג: אמר ר' ינאי פוסקים על שער שבשוק.	בבא מציעא עב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עב: 2 היו חדשות מארבע וישנות משלש, כיצד פוסקים לחדשות?<p dir=""rtl"">היו לקוטות מארבע ולכל אדם משלש כיצד פוסקים לבעה&quot;ב וללקוטת?</p>"	"אין פוסקין לחדשות מארבע עד שיצא השער לחדש ולישן.<p dir=""rtl"">היו לקוטות מארבע ולכל אדם משלש, אינו יכול לפסוק עם בעה&quot;ב בד', אבל ללקוטות אמר רב נחמן שפוסקין כשער הלקוטות. שלקוט יכול ללות מלקוט חברו, אבל בעה&quot;ב זילא ליה ללות מלקוט, ואב&quot;א מי שקונה מבעה&quot;ב רוצה פירות טובים ולא של לקוט.</p>"	בבא מציעא עב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עב: 3 האם לוים על שער שבשוק (ע' תוס' שיש גורסים על פירות שבשוק)?	"רב הונא בתחילה סבר לאסור, ואחר ששמע לר' שמואל בר חייא א&quot;ר אלעזר שלוים, חזר בו והסכים שלוים. <p dir=""rtl"">(רש&quot;י פ' להלות מעות ע&quot;מ שאם לא יפרע ישלם פירות כשער של עכשיו בשוק שאף אם מותר דרך מקח יש מקום לאסור דרך הלואה. ובשם הגאונים פ' שמותר להלות סאה בסאה אפ' שאין לו, על סמך שער שבשוק שיכול לקנות)</p>"	בבא מציעא עב:		
